גיוון לשוני ושינוי סוציו-לשוני

בכל שפה יכולות להיות דרכים שונות לבטא את אותו המושג, וכך הדבר גם בשפות סימנים. הסימן ל״שוקולד״, למשל, עשוי להיראות שונה כאשר אדם חרש מחיפה מסמן אותו, לעומת הסימן שבו משתמש אדם חרש מתל-אביב.
במחקר שלי אני מתעניינת בגורמים המעודדים יצירת ווריאציות בשפה ובמיוחד וריאציות שקשורות בגיל, ובחקר השינויים שמתרחשים בשפה לאורך השנים.

בנוסף אני מתעניינת בדרכים שבהן אנשים חרשים מגלמים בשפתם היבטים שונים של זהותם, כמו מגדר וזהות מינית.

במחקר זה אני משתמשת בטכנולוגיות של לכידת תנועה כדי לחקור את הדומה והשונה בין תנועות הגוף של מסמנים חירשים ובין הג׳סטות המלוות את הדיבור של אנשים שומעים, ומה ניתן ללמוד מכך על האופן בו אנשים מראים את הזהות המינית או המגדרית שלהם באמצעות הגוף.

בשנת 2020, כחלק מפרויקט במימון הקרן הלאומית למדע (ISF), הצוות שלנו החל במחקר סוציו-לשוני מבוסס קורפוס של שפת הסימנים הישראלית.
במסגרת פרויקט זה אנחנו אוספות נתונים מכ-120 אנשים חירשים בארבעה איזורים בישראל: תל אביב, חיפה, ירושלים ובאר שבע.
מטרת הפרויקט היא לחקור שלושה מצבים שונים של שפה: (1) מגע בין וריאציות איזוריות שונות של שפת הסימנים הישראלית, (2) מגע בין שפת הסימנים הישראלית לבין ערבית, (3) מגע בין שפת הסימנים הישראלית שפת הסימנים המקומית של כפר קאסם.

במסגרת המחקר שלי, אני תומכת בהליכי תיעוד של שתי שפות: (1) שפת הסימנים המקומית של כפר קאסם (כחלק מהקרן לשפות בסכנת הכחדה) ו-(2) שפת הסימנים הישראלית (כחלק מפרוייקט תיעוד סיפורי חיים של חרשים קשישים בארכיון הדיגיטלי של אתר SignHub).
סרט דוקומנטרי על חייהם של חירשים קשישים משבע מדינות בשם ״היינו שם, אנחנו כאן״ זמין לצפייה באתר SignHub.

​

​התהוות שפה

במסגרת פרויקט 'הדקדוק של הגוף' במימון הקרן האירופית למחקר (European Research Council) בראשותה של פרופסור וונדי סנדלר במעבדה הלשונית לחקר שפות סימנים באוניברסיטת חיפה, צוות חוקרים, ואני ביניהם, בוחן שפות סימנים צעירות בישראל ומה הן יכולות לספר לנו על התהוות שפה: כיצד שפה חדשה מפתחת מורכבות לשונית מההתחלה? מהם המאפיינים של התהוות שפה דה נובו בקהילה? מהיכן נובעת מורכבות השפה וכיצד היא מתפתחת?

על שאלות אלו לא ניתן לענות באופן מלא מהסתכלות על שפות דבורות, שהרי כולן שפות בנות אלפי שנים או שהן גלגול של שפות עתיקות יותר. אך שפות סימנים יכולות להתהוות בכל זמן נתון ולספק מידע אמפירי לבדיקת השערות הקשורות להתפתחות המורכבות בשפה.

לצורך כך צילמנו אנשים המשתייכים לאחת משלוש קהילות חרשים בישראל, לכל קהילה שפה נפרדת: שפת הסימנים הישראלית, שפת הסימנים המקומית של כפר קאסם, ושפת הסימנים של שבט אל-סייד בנגב.

כל שלוש השפות הופיעו לפני כתשעים שנה בלבד והתחילו את התהוותן באותו הזמן.
עם זאת, חלק אחד ממה שאנו חוקרים הוא כיצד כל אחד מהתנאים הסוציו-לשוניים משפיעים על קצב התגבשות השפה.

בסדרת מחקרים אנו מראים כי היבטים בסיסיים של מורכבות לשונית מתפתחים בשלבים. 

 

רכישת שפה

ילדים חרשים הם לרוב דו-לשוניים בי-מודאליים, כלומר הם משתמשים בשפת הסימנים ובנוסף הם רוכשים את השפה המדוברת בקרב אנשים שומעים בקהילה בה הם חיים.

בישראל, ילדים חרשים בחברה הערבית נמצאים במצב ייחודי של רב לשוניות – הם תלת לשוניים ויחד עם שפת הסימנים הישראלית הם לומדים להשתמש גם בשתי הווריאציות של ערבית פלסטינית.

בסדרת מחקרים, פרוייקט זה בא לבחון את נושא רכישת השפה אצל ילדים חרשים במצבים לשוניים מורכבים אלה, בדגש מיוחד על סדר מילים ועל מבנה ארגומנטים.

 

תפיסת רגשות

כחלק מפרוייקט במימון הקרן הלאומית למדע (ISF) יחד עם פרופסור וונדי סנדלר (אוניברסיטת חיפה) ופרופסור בועז בן-דוד (המרכז הבינתחומי הרצליה), מחקר זה בוחן תפיסה של רגשות בקרב חרשים מסמנים.

היכולת לתפוס רגשות בשני ערוצי שפה במקביל, הלקסיקלי והפרוזודי, ולהפנות קשב באופן מכוון וסלקטיבי לערוץ אחד מהשניים היא מרכיב בסיסי של תקשורת יומיומית.

בתפיסת רגשות דוברים מראים העדפה לערוץ הפרוזודי, וכאשר מתבקשים באופן מפורש להתמקד בערוץ דיבור אחד בלבד, הם אינם מסוגלים לקלוט ערוץ אחד ללא השפעת הערוץ השני.

מטרת פרוייקט זה היא לבחון את תפיסת הרגשות של אנשים חרשים אשר שפתם העיקרית היא שפת סימנים. תפקיד החשיפה לשפה טבעית ותפקיד המצב השמיעתי ייבדקו גם הם.

כחלק מהפרוייקט, שאלון DASS-21 (Depression Anxiety Stress Scales) תורגם מעברית לשפת הסימנים הישראלית וכעת נמצא זמין באופן מקוון.